בס"ד
ייעוץ זוגי לאחר בגידה
דניאלה שלום,
שמי תומר, בחור בן 32, נשוי + ילדה בת שנה וחצי, ואני פונה אלייך בפניה של S.O.S. . הכנסתי את עצמי לבוץ של ממש, ואני יודע שאני האשם במצב. אני צריך שתצילי אותי!!! אולי כדאי שאתחיל מההתחלה... אשתי ואני נשואים מזה ארבע שנים, ולפני חודש היא תפסה אותי "על חם" בוגד בה עם אישה אחרת. אני יודע מה את חושבת, ואני מבקש שתתני לי הזדמנות להסביר מה קרה. שתדעי לך שאני מאוד אוהב את אשתי ואין לי מושג למה עשיתי את זה. פתאום מצאתי את עצמי באמצע משהו שסחף אותי ופשוט "נשאבתי" פנימה בלי שהספקתי לשים לב! אני נשבע לך שלא תכננתי את זה, וזה היה הדבר האחרון שחלמתי שיקרה לי. אני מרגיש שנפלתי בפח. אני לא מעוניין להתגרש. כמו שאמרתי, אני עדיין אוהב את אשתי, ומשוגע על הבת הקטנה שלי. אולי כדאי שאבהיר, שכבר די הרבה זמן אני לא נמשך יותר אל אשתי. היא מאוד השמינה בהריון, ולא ירדה אף פעם אחרי הלידה. ה"חברה" שלי, לעומת זאת מאוד חתיכה, נראית נהדר ומאוד מושכת בעיני. בעצם מאז שהיתה בשמירת הריון (רוב ההריון) האינטימיות בינינו נעשתה מאוד מוגבלת, ואי אפשר לומר שנשארה לי הרבה ברירה אלא למצוא לי מישהי חלופית... אבל, באמת, זה לא כמו שרואים בסרטים על הבעלים המגעילים האלה שזוממים, ושונאים את הנשים שלהם. אצלי זה פשוט קרה! ולא היתה לי שום כוונה לפגוע בה. בבקשה דניאלה, עזרי לי! אני מבולבל, ולא יודע איך להציל את הנישואין שלי. בתודה, תומר. תומר שלום, אכן, אתה בהחלט צודק, הכנסת את עצמך לבוץ רציני , ובמו ידיך! אומר לך מההתחלה- אני נוטה לנקוט עמדה מאוד נחרצת וחד משמעית במצבים של בגידה. (וכך באמת קוראים לזה מעבר לכל המילים היפות). שאלת לדעתי בעניין, ואענה לך במלוא הכנות, למרות שיתכן ותשובותיי אינן תואמות את ציפיותיך. אני אשמור נאמנות לעקרונותיי, ואתה תבחר לך את דרכך המתאימה לך. לצערי, אין בי כל רחמים עליך, ואינני יכולה לרכך את תגובתי. אתה בגדת באשתך, ומעלת בדבר הקדוש ביותר בין זוג נשוי. לדבר שכזה אין תירוצים ואין התנצלויות. יתכן ואשתך השמינה במהלך ההריון, אבל הריון זה נתן לך את הבת שלך - הבת שלכם. האם אין זו תמורה משמעותית והרבה יותר חשובה? האם אין זו המתנה הנהדרת ביותר שיכלה להעניק לך? איך אתה יכול לגמול לה בעונש כזה של בגידה כאשר היא בסך הכל עברה תהליך טבעי של הריון? הסיפור שלך מעלה שאלות נוספות: במשך כמה זמן בגדת באשתך? אולי אפילו מהתחלת הנישואין? האם אתה באמת מתחרט על מעשיך, או רק על כך שנתפסת? מה היה קורה לו לא נתפסת?! חשוב מאוד שתתן לעצמך דין וחשבון. לא הזכרת בכלל את תגובת אשתך. האם היא דורשת להיפרד? האם היא מוכנה לסלוח לך? אתה לא ענית לשאלה המתבקשת ביותר - האם אתה מוכן להתחייב לא לחזור על התנהגות כזו לעולם? אני תוהה אם אי פעם הקדשת מחשבה לעניינים כמו מחויבות, ולקיחת אחריות על מה שאתה עושה. בעיני אין כזה דבר "נסחפתי" או "בלי להתכוון". אדם בוגר מודע לכל מעשיו, וצריך לדעת לקחת אחריות עליהם. אינני מקבלת טענה של "אי שפיות זמנית", או "הכל בגלל בן הזוג המזניח/ החברה המפתה" אף אחד לא הפיל אותך בפח!!! במצבים כמו שלך אני מאוד ממליצה על טיפול מקצועי אישי עבור הפרטנר הבוגד על מנת שיוכל להבהיר לעצמו מהם מטרותיו בחיים ומהו סדר העדיפויות שלו. במסגרת טיפולית הוא מתבגר ומבין יותר את נושא המחויבות לבן הזוג ואת נשיאת האחריות למעשיו. עושה רושם שהתקשורת בינך לבין אשתך טעונה שיקום וטיפול שורשי, אם היא בכלל תהיה מוכנה לשקול את המשך הקשר. חשוב מאוד ללמוד שעלינו לשלם את המחיר לכל מעשה שאנו עושים, ושיש צעדים בחיים שהם כה חמורים שהנם בלתי הפיכים, ואין מהם חזרה. הפגיעה שפגעת באשתך חמורה ביותר. בניית אמון מחדש תהיה, אם בכלל, מורכבת ואיטית. זהו תהליך הדורש פתיחות מרבית, סבלנות ובעיקר מחויבות. האם אתה מוכן לכך? בברכה, דניאלה. |